<h1>ראב"ן סימן שמ"ה</h1>
<h2>דף מג:</h2>
מת המוטל בחמה בשבת או במקום חם ומיתפח מטלטלין אותו אגב ככר או תינוק, דאתמר מת המוטל בחמה רב יהודה אמר שמואל הופכו ממיטה למיטה ורב חנניא אמר משמיה דרב מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו, ואמרינן היכא דאיכא ככר או תינוק כ"ע לא פליגי דמטלטלו כי פליגי בטילטול מן הצד כגון ממיטה למיטה וכו', ואמרינן לימא כתנאי אין מצילין את המת מפני הדליקה אמר ר' יהודה בן לקיש שמעתי שמצילין וכו', ומסקנא דכ"ע טלטול מן הצד שמיה טילטול ולא מצי מטלטל ליה והיינו טעמא דר"י בן לקיש מתוך שאדם בהול על (ממונו) [מתו] אי לא שרית ליה אתי לכבויי, אמר ר' אסי א"ר יוחנן הלכה כר"י במת דמצי לטלטלו משום דילמא אתי לכבויי אבל בחמה לא בלא ככר ותינוק.
<h2>דף מד.</h2>
ולעניין נר שהדליקו עליו בשבת לטלטלו בו ביום אסור, אע"ג דר' שמעון שרי, הא סתם לן רבי בהא כר' יהודה דתנן מטלטלין נר חדש בשבת אבל לא ישן. ועוד דר' יהודה ור' מאיר תרווייהו פליגי עליה דר' שמעון בנר שהדליקו עליו באותו שבת דתנו רבנן מטלטלין נר חדש אבל לא ישן דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו עליו באותה שבת ר' שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת, וכי אמרינן ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' שמעון (במוקצה) היכא דר' יהודה לחודיה פליג עליה אבל היכא דאיכא ר' מאיר בהדיה דר' יהודה הלכה כרבים. ועוד דר' יוחנן פסק בהא כר' יהודה (וכו'), דכי אתא ר' יצחק בר יוסף א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה ואמר רב יוסף היינו דאמר רבה בב"ח [א"ר יוחנן] אמרו הלכה כר' שמעון וליה לא ס"ל. ואמרינן נמי בשילהי שבת [קנ"ז.] פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר בכל השבת כולה הלכה כר' שמעון בר ממוקצה מחמת מיאוס ומאי ניהו נר ישן וחד אמר במוקצה מחמת מיאוס נמי הלכה כר"ש בר ממוקצה מחמת איסור ומאי ניהו נר שהדליקו בו באותה שבת, והלכה כדברי המיקל דהיינו [בר] מחמת איסור. והא דאמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא בנר כר' שמעון אבל מנורה בין שניטלה וכו', הכי קאמר אנו אין לנו דשרי ר' שמעון אלא בנר שהוא קטן דדעתיה עליה מערב שבת דלכשתכבה יטלטלנה אבל מנורה שהיא גדולה ויש בה שמן הרבה לא שרי ר"ש דלאו דעתיה עילויה דשמא ידלוק כל השבת כמו שהוא אוסר בכוס וקערה שהן גדולים ועששית, ודעתיה דר' שמעון פירש וליה לא ס"ל אלא בנר אסור כר' יהודה.
